הגשת ערעור על החלטת משרד הפנים

ישנם מקרים מסוימים בהם משרד הפנים או רשות האוכלוסין וההגירה דוחים בקשות מסוימות הניצבות לפתחה. אם ניסיתם להגיש בקשה שכזו ונעניתם בדחייה – דעו שעל פי חוק יש לכם את הזכות להגיש ערעור כנגד הדחייה. כיצד מתבצע ההליך ומה מטרתו?

מדוע ניתנת הזכות לערעור?

מטרתו של הנוהל הניתן להגשת ערעור נועד להסדיר על פי החוק קליטת ערר וכן את הטיפול בו על ידי משרד הפנים. בין אם מדובר בערר המוגש בתחום האשרות, האזרחות, מרשם הדרכונים, הנפקת רישיונות, בקשות שהוגשו בלשכה האזורית או כל בקשה אחרת הנוגעת למשרד הפנים – המקומי או הארצי – ניתנת לכל בקשה שנדחתה לקבל את הזכות לערער עליה.

הזכות לשימוע חוזר היא זכות בסיסית במשפט המנהלי בישראל, והיא מבוססת על הכתוב בתנ"ך: "שמע בין אחיכם ושפטתם צדק".

כיצד מתבצע הליך הערעור?

כל מי שקיבל דחייה והחלטה שלילית בעניין לשמו פנה אל משרד הפנים, חייב להגיש ערר באופן מיידי כדי לא לאבד את זכותו לשימוע חוזר. את הבקשה יש להגיש בכתב עד 21 ימים מיום קבלת ההחלטה (התאריך המופיע במכתב שהתקבל ולא התאריך בו הגיע המכתב ליעדו). במידה וחלפו 21 ימים וטרם הוגש ערר – לא ניתן יהיה להגיש אותו, הוא לא יטופל ותינתן הוראה ממשרד הפנים לעזוב את הארץ באופן מיידי. מתן זכות ערר ניתנת פעם אחת בלבד.

חשוב להדגיש כי כל עוד הערר הוגש בזמן אך טרם התקבלה החלטה בעניינו – גם אם ההחלטה שהתקבלה טרם הגשת הערר היא גירוש מהארץ – האדם העותר מוגן מפני פעולות אכיפה והזכות להישאר בארץ ניתנת לו, עד לקבלת החלטה סופית מהגורם המטפל.

למי מגישים את הערר על ההחלטה של משרד הפנים?

משרד הפנים הוא גוף גדול בעל זרועות רבות. בשל הזמן הקצוב העומד לרשות העותר, חייבים להבין למי לאיזה גורם במשרד הפנים יש להגיש את הערר. ככלל, מגישים את המכתב למי שקיבל את ההחלטה המנהלית – לשם כך יש להביט בתחתית המסמך שקיבלתם, ולראות מי חתום עליו.

הנה טבלה קצרה הסוקרת את סוגי הערר השונים והמטפלים בכל אחד מהם – על פי סדר סמכותם:

מה לגבי פניה לערכאות משפטיות?

בהתאם לסוג ההחלטה, יקבע האם ניגשים עם תוצאותיה אל ערכאות משפטיות. בהתאם לסוג הערעור ולתחום בו הוא עוסק – הגירה, למשל, יוחלט על בית המשפט בו יתקיים הדיון בעניין, ושם יוחלט באופן סופי על פי העובדות מהי הפסיקה הרלוונטית.