לכל עובד, לפי כללים מסוימים, זכאות לקבלת ימי חופשה שנתיים. כיצד נקבע החישוב? מי הם הזכאים?
זכאות על פי שלושה קריטריונים
בכל שנה קלנדרית נצברים לזכות העובד ימי חופשה בהתאם לשלושה תנאים:
כמה זמן נמשך הקשר בין העובד למעביד?
האם התקיימו יחסי עובד מעביד לכל אורך השנה? האם הם התקיימו רק בחלק מהשנה?
כמה ימי עבודה בפועל צבר העובד במהלך השנה?
חישוב ימי החופשה משתנה בהתאם לימי העבודה שצבר העובד בפועל, על פי חלוקה של מתחת ל-200 ימי עבודה, מעל 200 ימי עבודה, מעל 240 ימי עבודה בקשר משפטי שלא נמשך לכל אורך השנה (וכלל פיטורים או הפסקות עבודה אחרות במהלכה) ועוד.
מהו הוותק של העובד?
על פי חוק חופשה שנתית, חישוב החופשה השנתית אינו נקבע על פי הזמן בפועל שעובד העובד, אלא על פי מספר השנים קלנדריות שהוא עובד בה.
זכאות על-פי צו ההרחבה
צו ההרחבה עבור חוק החופשה השנתית נועד להרחיב את החוק הקיים והוא קובע כללים בהתאם למעבר לשבוע עבודה מקוצר. כל מקום עבודה שהחליט לעבור למתכונת המקוצרת של חמישה ימי עבודה בענפים מסוימים (נקיון, שירותי משרד, שמירה, תעשיה ועוד), העומדים בקריטריונים מסוימים (כגון מקום עבודה שיש בו יותר מארבעה עובדים, עובדים שהמעבר לחמישה ימי עבודה לא הוסדר בהסכם קיבוצי, חברה שאיננה ממשלתית או עירונית ועוד). ימי החופשה משתנים בהתאם לוותק של כל עובד והם נעים בין 12 ימים, 16 ימי חופשה, 21 ימי חופשה בתשלום ועד ל-28 ימי חופשה בתשלום לעובדים שצברו וותק רב. החוק קובע כי אם יש שוני בין ימי החופשה המופיעים בצו ההרחבה לבין ימי החופשה המופיעים חוק חופשה שנתית המקורי – יקבל העובד את מספר ימי החופשה הגבוה מבין השניים.
ימי מחלה
ימי המחלה של כל עובד או יום עבודה שהפך לחלקי עקב מחלה מחושבים גם הם לצורך צבירת ימי החופשה. זאת אומרת, ימי החופשה לא מקוזזים ממניין ימי העבודה שעבד העובד בפועל.
מגזרים נוספים
ישנם מגזרים נוספים לגביהם נקבעו הסכמי הרחבה. כך למשל עובדי קבלן העובדים במגזר הפרטי (ולעיתים גם במגזר הציבורי) זכאים לימי חופשה שנתית על פי צו ההרחבה שמטרתו היא להיטיב עם העובד.
מספר ימי החופשה שמגיעים לעובד בשנה נקבע בהתאם לוותק שלו בחברת כוח האדם ואורך שבוע העבודה הנהוג במקום עבודתו
לכל עובד ועל פי חוקי דיני עבודה הזכות לימי חופשה שנתיים, המחושבים באופן שונה בהתאם לקריטריונים שונים כמו שנות הוותק, גיל העובד, מגזרים מסוימים וכן הסכמים ספציפיים.
בני נוער
עובדים מתחת לגיל 18 הם אחת מהקטגוריות יוצאות הדופן בכל הנוגע לחישוב ימי החופשה. ללא קשר לוותק שצברו, זכאים עובדים אלה ל-18 ימי חופשה, אלא אם כן עבדו רק בחלק מחודשי השנה.