מדינת ישראל, כיתר המדינות המתוקנות, חרטה על דגלה לספק מקום מקלט עבור אזרחים זרים הנתונים בצרה מסיבות שונות, בהתאם לאמנת האו"ם הבינלאומית. כדי להסדיר את מעמדו של אדם כפליט, יש צורך להגיש בקשה מסודרת ולעבור הליך הכולל מספר שלבים.
מדוע מבקשים אזרחים זרים לקבל מקלט מדיני בישראל?
פליט נחשב כמי שמצוי בסכנה לחירותו או לחייו במדינת המקור שלו, ולכן מבקש מקלט במדינה אחרת. הסכנה שחש הפליט יכולה לנבוע מאפליה על רקע דת, גזע או לאום, או משלל סיבות אחרות. נתינים זרים החשים סכנה במדינתם, רשאים להגיש בקשה מסודרת בה תישקל מועמדותם וינתן להם, לאחר האישור, מקלט במדינת ישראל.
טופס הבקשה למעמד למבקשי מקלט מדיני
תהליך הבקשה למקלט מדיני מתחיל ברגע בו נכנס הנתין הזר למדינת היעד. חשוב להדגיש זאת, כיוון שאם חולפת שנה מהיום בו נכנס האדם לישראל – לא יוכלו לטפל בבקשתו.
הנוהל במסגרתו מוסדר מעמדם של פליטים נקרא "נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (2011)". בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית, נשקלת בקשתו של הנתין הזר ויתרה מכך – עד שלא מתקבלת החלטה בעניינו, לא ניתן להרחיקו מישראל.
שלבי הליך ההסדרה
תהליך קבלת מעמד של פליט בישראל כולל מספר שלבים:
הגשת בקשה רשמית
הבקשה הרשמית, שהיא גם הצעד הראשוון בהליך, צריכה להיות מוגשת על ידי הנתין הזר במעבר הגבול (כשנכנס לארץ), או במשרד הפנים. כפי שהזכרנו לעיל, אם הבקשה תוגש לאחר שנה מיום כניסת הנתין הזר לארץ – היא תידחה באופן מיידי.
זיהוי ורישום מידע
לאחר שמגיש הנתין הזר את הבקשה, הוא יעבור סדרה של רישומים טכניים הכוללים לקיחת דגימת דנ"א, טביעת אצבע, צילום חזותי וכן לקיחת פרטי התקשרות עמו.
ראיון שטחי
לאחר שהליך הזיהוי מושלם, יכנס מבקש המקלט לראיון קצר. במהלך הראיון, השטחי יחסית, ישאל המועמד שאלות כלליות, דרכם יבחן המקרה שלו ויבדק האם יש יסוד להניח שמדובר במבקש מקלט. הראיון יערך בשפת המקור של מבקש המקלט או דרך מתורגמן הדובר את שפתו.
ראיון מעמיק
לאחר הראיון הראשוני, יוחלט האם לדחות את בקשתו של מבקש המקלט, או האם יש בסיס להמשך הקליטה. במקרה שיוחלט לדחות, הנתין עדיין לא יגורש מישראל והוא יוכל להגיש ערעור על ההחלטה. במידה ויוחלט להמשיך את התהליך, יוזמן מבקש המקלט לראיון מקיף וארוך יותר בו ישאל שאלות נוספות ומעמיקות.
החלטה בוועדה
אם הוחלט שיש יסוד להמשיך את הליך הקליטה של הנתין הזר, הוא יועבר לטיפול של הוועדה המייעצת. במידה ולא, יועבר הטיפול להחלטת יו"ר הוועדה. בסופו של דבר, הטיפול עובר לידי משרד הפנים, ושר הפנים הוא המחליט הסופי בעניין – האם להעניק רשיון שהיה בישראל (א/5) שישמש כאשרת תושב עראי, או לאו.
מטרתו של ההליך שעובר הנתין, היא להחליט האם יש יסוד להשאירו בארץ ולהעניק לו מעמד של פליט – תושב ארעי.