חוק השבות (התש"י – 1950) קובע מהם התנאים לקבלת מעמד לקבלת אזרחות ישראלית, המעניק זכאות לאשרת עולה (ובהמשך קבלת אזרחות ישראלית מלאה) ליהודי, לבן/בת של יהודי, לנכד / נכדה של יהודי וכן לבן זוג של יהודי, לבן זוג של בן/בת של יהודי ולבן /בת זוג של נכד של יהודי.
ככלל, נין של יהודי אינו זכאי למעמד עולה מכוח חוק השבות (ואף לא זכאי לכאורה ל- קבלת או בקשת אזרחות ישראלית מכוח חוק האזרחות תשי"ב 1950), עם זאת, ככל שנכד ליהודי עולה לישראל מכוח חוק השבות (כאמור בפסקה הקודמת) ומגיע ארצה עם בנו/ בתו הקטינים (שהם נינים של יהודי למעשה), תתאפשר הסדרת מעמדו של הנין של היהודי בכפוף למספר תנאים.
חוק זה נועד לכך שלא יהיה מצב שבו יופרדו חלילה משפחות ו/או שנכד של יהודי לא יעלה ארצה וזאת בשל חוסר רצונו להיפרד מילדיו.
מהם התנאים והדרישות לקבלת אזרחות ישראלית לנין של יהודי?
באם מדובר בנין של יהודי, המעוניין לקבל מעמד במדינת ישראל מכוח חוק השבות, עליו לעמוד במספר תנאים וקריטריונים:
- הנין הוא קטין מתחת לגיל 18.
- מדובר בנין של יהודי (הוריו מוכרים כזכאי שבות).
איזה מעמד יקבל הנין של היהודי על פי נוהל זה?
במידה ומבקש הבקשה, הנין של היהודי, עומד בקריטריונים המתוארים לעיל, יקבל הוא מעמד של א/5 למשך שנה, אשר תוארך למשך 3 שנים בסך הכל.
לאחר שלוש שנים, יקבל הנין מעמד של אזרח ישראלי לכל דבר ועניין במידה ויהיה מעוניין בכך.
כיצד מומלץ להגיש בקשה למשרד הפנים?
רצוי ומומלץ לפנות לפגישת ייעוץ אצל עו"ד דיני הגירה בישראל בטרם הגשת בקשה על פי נוהל זה, זאת לטובת גיבוש אסטרטגיה ובדיקת זכאות בטרם הגשת הבקשה.
ראוי לציין כי מגיש בקשה אשר יידחה, יתקשה בהגשת בקשה לקבלת מעמד בעתיד.
ראה גם: אשרת עבודה לעובדים זרים
