לכל אדם השוהה בישראל יש מעמד שבו הוא מוכר בעיני משרד הפנים. ישנם מספר מעמדות, החל ממעמד של תייר ששהותו בארץ מוגבלת בזמן ואינו זכאי לעבוד או להצביע וכלה במעמד של אזרחות מלאה.

חוק השבות

מדינת ישראל ייחודית בכך שכל יהודי המגיע אליה זכאי לקבלת אזרחות ישראלית על פי חוק השבות. ההגדרה מיהו יהודי לצורך חוק השבות נקבעת על ידי משרד הפנים ולא תמיד חופפת הגדרות של משרדים אחרים או הרבנות הראשית. כמו כן ישנם מספר חריגים לעניין חוק השבות, ביניהם יהודים שאינם זכאים וזכאים שאינם יהודים.

 

מי אינו זכאי לקבלת מעמד עולה

כשנחקק החוק בראשית ימי המדינה הוא ציין בכלליות שכל יהודי זכאי, אולם בעקבות מקרים שנויים במחלוקת שונה החוק ב-1970 ונוספו לו המילים "ושאינו בן דת אחרת". כך הוצאו מחוק השבות יהודים שהמירו את דתם, והם אינם זכאים לקבלת אזרחות מכוח חוק השבות.

הדיון לגבי מי שהמיר את דתו שלא מרצון נבחן לגופו, בעת צורך, על ידי משרד הפנים ובית המשפט. במקרה של יהודי שהמיר דתו מרצון אולם לאחר מכן שב אל יהדותו, לשון החוק היבשה מתירה לו לקבל אזרחות אלא שמקרים כאלו נבחנים לעומק בשל חשד לטעמים פסולים. גרים זכאים לעלות לארץ ממש כמו מי שנולד יהודי, אולם משרד הפנים עורך את הבדיקות המתאימות על מנת למנוע את השימוש בגיורים פיקטיביים על מנת לקבל אזרחות.

עוד יוצא דופן לחוק השבות הם יהודים הנחשבים שהוכחו כמסוכנים בעבר ועלולים לסכן את שלום הציבור בישראל, מדובר ביהודים בעלי עבר פלילי או יהודים שפעלו נגד העם היהודי. הזכות אינה נשללת מהם אוטומטית אולם היא עומדת לבחינה יתרה בהתחשב בסוג העבר הפלילי ובנסיבות. קטין אינו רשאי לקבל אזרחות בפני עצמו אלא רק בלוויית הוריו או אפוטרופוס.

זכות עלייה לבני משפחה של יהודים

לכל קרוב משפחה נערכות בדיקות על ידי הרשויות המוסמכות לעניין – משרד הפנים, הסוכנות היהודית או לשכת הקשר "נתיב" המטפלת בעיקר בעולים מברית המועצות לשעבר. הזכאים המידיים הנם בני הזוג של יהודים, ילדיהם ובני זוגם, נכדיהם ובני זוגם ואף הנינים. גם לאחר המוות של קרוב המשפחה היהודי נותרת הזכות בעינה, מלבד במקרה של אלמנה שנישאה בשנית, אז ניטלת זכותה לעלות מכוח חוק השבות.

מלבד זאת, הורי חיילים אזרחי ישראל והורים קשישים בודדים של אזרחי ישראל זכאים לקבל מעמד של אזרח אולם ילדיהם הישראלים מתחייבים לדאוג לצורכיהם. "הורה קשיש בודד" הוא גבר שגילו מעל 64 או אשה שגילה מעל 62, ואין להם בני זוג או ילדים נוספים בחו"ל. במקרים מסוימים, גם הורה קשיש שלו ילד נוסף הגר בחו"ל, יוכל לקבל מעמד אזרח בישראל אם הוא מוכיח שהילד הגר בחו"ל אינו יכול לתמוך בו.

מעמד בישראל מכוח אימוץ

ילדים מאומצים של יהודים, שהם עצמם אינם יהודים, אינם עומדים בתנאי הסף לקבלת אזרחות. גם ילדים יהודים שאומצו על ידי הורים שאינם יהודים – אינם זכאים לעליה מכח חוק השבות. כל מקרה נבחן כמובן לגופו ורבים מגיעים לבית המשפט, אולם האחרון נוטה בדרך כלל להחמיר בעניין, ואינו תומך בזכותם של מאומצים לעלות לישראל, זאת למרות תקדים בג"צ בנושא, שהכיר ב-2009 ביהודים מאומצים להורים שאינם יהודים. בנוגע ללא יהודים המאומצים על ידי הורים יהודים, הרשויות בודקות לעומק האם מדובר ברצון כן לעלות לארץ או לחילופין מטעמים פסולים.

אשרת תייר מסוג ב-2

אשרת תייר ב-2 ניתנת לכל תייר המגיע לישראל (בשדה התעופה או במדינת מוצאו) והיא מאפשרת לו לשהות בישראל עד שלושה חודשים כתייר, ללא אפשרות לעבוד בארץ. יהודי שהגיע לארץ ואינו מעוניין לעשות עליה ולקבל אזרחות, נמצא בארץ תחת אשרת תייר ב-2 אולם הוא רשאי להגיש בקשה משרד הפנים על מנת להאריך את אשרת התייר שלו לתקופה של 27 חודשים. ואם בשלב מסוים ירצה לממש את זכותו לקבלת אזרחות מכח חוק השבות, הוא רשאי להגיש בקשה ללא צורך לצאת מישראל או לעבור הליך קונסולרי לשינוי המעמד.

אשרת עבודה מסוג ב-1

מוכרת גם בתור אשרת "עובד זר", אשרה זו מאפשרת לאזרח מדינה זרה לעבוד בישראל. את האשרה אפשר לבקש רק לפני שנכנסים לישראל. אי אפשר להכנס לישראל כתייר באשרה ב-2 ואז לבקש שינוי סטטוס לאשרה ב-1. האשרה ניתנת בדרך כלל לשנה, אולם ניתן לבקש הארכה עד לתקופה של חמש שנים ושלושה חודשים.

תקיפת החלטות משרד הפנים

החלטות משרד הפנים אם לאשר או לא לאשר את המעמדות השונים, ניתנות תוך לחץ עבודה רב. ההחלטה לסרב לבקשה אינה סופית וניתן לערער על ההחלטות בעזרת עורכי דין המתמחים בנושא.

 

 

מאמרים רלוונטיים

כתב אישום על העסקת עובד זר	קבלת מעמד מכוח בן זוג אזרחית ישראלית	קבלת מעמד בישראל מטעמים רפואיים
עורך דין דיני עבודה חיפה	אשרת עבודה לעובדים זרים	קבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות